#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ראיית הקשת?	"בא""י אמ""ה זוכר הברית ונאמן [כך גרס הטור ורמב""ם (מ""ב ס""ק ג')] בבריתו וקיים במאמרו"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכפל לשון נאמן בבריתו וקיים במאמרו?	"1) ביאר האבודרהם שהקב""ה מקיים בריתו אע""פ שרבו הרשעים, ועוד אפי' אלמלא הברית הקב""ה היה מקיים דיבורו לבד (מ""ב ס""ק ד')<br>2) הערוה""ש (סעי' א') ע""פ המהרש""א ביאר וקיים מאמרו דאין חדש תחת השמש וכבר נברא הקשת מששת ימי בראשית בין השמשות ע""י מאמרו אלא שלא הראהו לנו עד אחר המבול"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל בהקשת?	"איתא בחגיגה (ט""ז ע""א) דהמסתכל בו יותר מדאי עיניו כהות, וא""כ אין להסתכל בו יותר [דהיינו דקדוק בהבטתו ביותר (תשובת הרא""ש, ב""י)] אלא יראהו סתם (מ""ב ס""ק ה') {ונראה דהוי כמו ראיית גוי דמותר להסתכל בו בעלמא ולא להתבונן בו וכמ""ש הביה""ל לעיל (ס""ס רכ""ה)}"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה עוד קשת?	"כתב השע""ת (ס""ק א') דהוי כמו ברכת הרעמים דהראשון חלף לו ובא אחר וא""כ יכול לברך אפי' בתוך ל' יום (מ""ב ס""ק ב') {ולכוארה מהדמיון לרעמים משמע דבעי יום אחר או פיזור עננים}"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגיד לחבירו שיש קשת?	"כתב החיי""א דלא יגיד לחבירו משום מוציא דבה [וכדמבואר בכתובות (ע""ז ע""ב) שהוא דבר רע] (מ""ב ס""ק א') {ונראה דיכול לרמז לחבירו וכדמשמע בפסחים (ג' ע""ב), וכ""כ שערי הברכה (פכ""א סעי' כ""ח)}"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לראות כל הקשת?	"הביה""ל (ד""ה הרואה) מסתפק אם צריך לראות כל הקשת {ולכאורה פשוט דא""צ לראות חצי עגול ממש אלא מסתפק אם צריך לראותה כשהוא עגול קצת}"	סימן רכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה כשרואה חמה בתקופתה?	"בא""י אמ""ה עושה מעשה בראשית"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין ברכה זו?	"ע""פ תקופת שמואל נתלה החמה אור ליום רביעי בשנה אחת לבריאת העולם, ובכל כ""ח שנים חוזר תקופה זו לשעה זו ביום זו, וכיון שבאותה שעה א""א לראות החמה בא""י תקנו לברך ברכה זו בבקר"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה שנה מברכין ברכה זו?	"תל""ג (מג""א ס""ק ד'), תס""א ותפ""ט (באה""ט ס""ק ג'), תקמ""ה (דגול מרבבה), תרנ""ז (ערוה""ש סעי' ג') {והכלל הוא לחלקו לכ""ח חלקים ונשאר אחד, דשנת תהו היה שנה אחת}"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לברך ברכה זו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) המג""א (ס""ק ה') כתב שיברך מיד בהנץ, וכן נהג המהרי""ל, אבל הביא ממשאת בנימין לברך אחר שחרית ברוב עם, והמחזיק ברכה (שע""ת ס""ק ג') הביא ראיה מגמ' ר""ה (ל""ב ע""ב) דזריזות עדיף מרוב עם, והמ""ב (ס""ק ח') משמע דטוב יותר לברכו מיד בהנץ ולהתפלל שחרית אח""כ {אבל נוהגין כהמשאת בנימין לברך אחר שחרית, וכן ראינו בביה""ל לקמן (סי' תכ""ו סעי' ב' ד""ה אלא) בשם הא""א מבושטאטש דטוב להמתין לרוב עם לקידוש לבנה, והא דאמרינן דגמ' ר""ה דזריזות עדיף מרוב עם, תי' ר""י באק דהתם מיירי כשיש רוב עם ממ""נ אלא שיהיה יותר גדול ועל זה אמרינן דזריזות עדיף אבל כשהוא ביחידות עדיף ליה להמתין} [וביום המעונן פשוט להקדים כמה שאפשר, ואפי' ביחידות (שעה""צ ס""ק א')] 2) המג""א (ס""ק ה') ס""ל דאינו יכול לברך אחר ג' שעות [זמניות (פמ""ג א""א ס""ק ה')] דכבר עברה ממקום הזה, אבל הדגול מרבבה כתב דיכול לברך עד חצות, וכן מצדד המ""ב (ס""ק ח')"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביום מעונן?	"הפנים מאירות מציע לברך אפי' ביום המעונן [והשע""ת (ס""ק ג') רצה להביא ראיה מראיית מלך בספינה שמברך על הידיעה ולא על הראייה], אבל למעשה העלה לברך בלא שם ומלכות, וה""ה בסומא שלא לברך בשם ומלכות, וכתב החת""ס אם נראית רושמה מבין העבים יכול לברך בשם ומלכות (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר אמירת תקופת החמה?	"הללו את ה' מן השמים, ברכת החמה, פיוט קל אדון עד וחיות הקודש, מזמור השמים מספרים, עלינו, קדיש (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מברכות ברכת החמה?	"הכתב סופר (או""ח סי' ל""ד) כתב דאין מברכות מפני שאין בו מעשה, המהר""ם שי""ק (או""ח סי' צ') כתב הטעם מפני שאינן שייך לחכמת התקופות, והשלמת חיים (או""ח סי' רנ""ט דפו""י) פי' מפני שנהגו לברך בחוץ ואינו בצניעות שנשים יברכו בחוץ וכמ""ש בחנוכה וקידוש לבנה, אבל הרבה (מהרי""ל, חזו""א, מנח""י) סוברים שנשים מברכות (מ""ב דרשו)"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד פירוש ברואה חמה בתקופתה?	"הב""י הביא מהגהות מיימוניות דימות הגשמים לג' ימים ולא ראה החמה וכוכבים {ולא קיי""ל כוותיה}"	סימן רכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכים על הלבנה ושאר כוכבי לכת?	"איתא בגמ' שמברכין כשחוזר הלבנה או שאר כוכבי לכת [שבתאי, צדק, מאדים, נוגה, כוכב] לתחילת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום, וכן כשרואה מקצת מזל טלה עולה במזרח, אבל למעשה אין אנו נוהגין לברך ברכה על אלו (מ""ב ס""ק ט') מפני שאין אנו בקיאים בזה (ערוה""ש סעי' ד')"	סימן רכט סעיף ב		
